הגבעות של שילה


| יקב גבעות ויקב שילה הסמוכים אירחו את חברי הפורום של פורטל היין הישראלי בניהולו של רונן פרלמוטר. סיקור הביקור, רשמי טעימה והמלצה חמה לנסוע בסך הכל 40 דקות מתל אביב. תודה מקרב לב למארחים על כל ההשקעה |
|

|
לפעמים ההבדל בין המציאות לבין איך שהיא נתפסת אצלנו כל כך גדול, שרק אחרי שאתה מתפכח מהטעות שלך אתה חושב לעצמך – פשששש... איזה טמבל הייתי עד עכשיו! אני חושש שזה בדיוק מה שחשו חלק נכבד מחברי הפורום (וכותב שורות אלו בתוכם) כשחזרנו מהביקור ביקבים גבעות ושילה כשהתחוור לנו שהנסיעה לאזור השומרון וליקבים הללו לא עולה על 40 דקות מתל אביב (12 דקות מאריאל), והיא רצופה נוף בראשיתי יפיפה של הרים מוריקים. אך בל נקדים את המאוחר.
בבוקר יום שישי בהיר, התכנסנו בתחנת הדלק שבכניסה לבירת השומרון אריאל ומשם שמנו פעמינו לצומת שילה. אפילו הציניקנים שבינינו ("לטעון את האקדח? נוסעים עם קנה שלוף?") נפעמו מהנוף שחלף לעינינו, נוף רענן של גבעות ועמקים, כמעט ללא בתים ברקע.
ביקור ביקב גבעות
בצומת שילה פנינו ימינה והתחלנו לטפס אל עבר שכונת "גבעת הראל", שם ממוקם יקב גבעות ושם גם מתגורר שיבי (אלישיב) דרורי, יינן יקב הבוטיק הזה שזכה בתחרות טרה וינו האחרונה בתואר "יקב הבוטיק הטוב ביותר בישראל". התחלנו את הביקור בגת עתיקה המתוארכת לכאלפיים שנה אחורה תוך כדי ששיבי סוקר טופוגרפית את האזור ומשלב בדיבורו היסטוריה יהודית רבת שנים - "בכרמים פה מסביב חוללו בנות ישראל בחג הקדום ט"ו באב בבגדי לבן. לא חג האהבה המודרני של היום, אלא חג שעליו נאמר בגמרא כי לא היו ימים טובים לישראל יותר ממנו". "גבעת הראל היא בעצם שכונה של שילה, שוכנת על גבעה משלה ואופיה הוא קהילתי חקלאי", ממשיך דרורי, "לי למשל יש כרמים מאחורי הבית על המדרון, לשכן שלי יש חוות סוסים טיפולית ויש עוד". "הגובה במקום הוא 740 מטר מעל פני הים", עונה שיבי לשאלת אחד מחברי הפורום, "אבל יש לנו כרמים באזור גם בגובה 930 מטרים", הוא מזדרז להוסיף.
חזרנו ליקב ולכרם החדש שניטע בצמוד אליו לפני כניסת שנת השמיטה. זהו כרם של קברנה סוביניון שיניב פרי בפעם הראשונה בשנה הבאה (2010). השנה יכינו ביקב יין לבן בפעם הראשונה ויהיה זה גוורצטרמינר, הענב שהתחבב על הישראלים בשנים האחרונות, כנראה בגלל מתיקותו והארומטיות שלו. גם פינו נואר יעשו כאן השנה לראשונה. לא רע ליקב צעיר שקם בשנת 2005 ומכין כ-12,000 בקבוקים מדי בציר.
שיבי מסיים בימים אלו את עבודת הדוקטורט שלו אצל פרופ' שוסיוב בפקולטה לחקלאות שברחובות ומשמש גם כאחראי על כל תחומי החקלאות במועצה האזורית שומרון – שתי עובדות שבטח לא מזיקות ליכולות היינניות שלו.
אנחנו מתיישבים לטעימה סביב שולחנות ערוכים באוויר הצח של פתח היקב ואמנון וייס, מנכ"ל היקב ובעליו (וגם חותנו של שיבי...) מצטרף אלינו. "הכל התחיל כשעשוע של אמנון", מספר שיבי. "התחלנו עם כמות קטנה, אמנון אילתר פרס (PRESS) שבנה בעצמו ולאט לאט, כשראינו את איכות התוצרת, התרחבנו".
רשמי טעימה / אורן כהן
הרודיון – הסדרה הקלאסית / בסיסית
הרודיון – מחול הכרמים 2007
ביין זה שולבו 60% ענבי קברנה סוביניון, עם 30% ענבי מרלו ו10% ענבי קברנה פרנק. הענבים נבצרו בכרמים הנטועים במדרונות גב ההר המרכזי בשומרון בגובה 700-900 מטרים. היין מפגין אף טרי ונעים עם פירותיות בולטת. בפה מורגש גוף בינוני עם שילוב מאוזן של פרי טרי , חמיצות נעימה ועץ עדין. יין ללא פגמים, אמנם חסר מורכבות, אבל טעים ונעים מאוד לשתייה.
הרודיון – מרלו 2007
יין זה יוצר מ 90% ענבי מרלו מכרמי שילה וברכה בשילוב 10% קברנה סוביניון מכרם הראל. היין עדיין צעיר ומגלה בחך אופי רב גווני: מאפייני מרלו טיפוסיים יחד עם פלפל וירקרקות , מעט אגוזי, מלווים בחמיצות טבעית גבוהה. התוצאה יין מקורי ומעניין לשתייה, למרות שרצוי לתת לו עוד זמן התבגרות והשתבחות.
הרודיון – קברנה סוביניון 2007
יין זה יוצר מ 90% ענבי קברנה בשילוב 10% מרלו. היין מפיץ ארומות עדינות טיפוסיות לענבי קברנה. בחך מתגלה גוף קל עד בינוני. קיימת הרמוניה טובה בין טעמי פירות יער שחורים ואדומים, קצת ריבתיות (דובדבן), חמיצות ועץ עדין. היין טרי ורענן ונעים מאוד לשתייה.
גופנה – הסדרה היחודית / רזרב
גופנה - קברנה פרנק 2007
היין מכיל 95% קברנה פרנק מכרם נחל שילה ו – 5% ק"ס מכרם הראל. היין בעל גוון מרשים אדום ארגמני בוהק. באף עולה מאפיין ארומטי מעודן אך טיפוסי של קברנה פרנק: חימר ואדמתיות עם תיבלון ופירותיות ומעט פלפל ירוק.
היין מתגלה כבעל גוף מלא עשיר ומעניין. מורגש איזון מצוין בין המרכיבים, כאשר היישון של 12 חודשים בחביות צרפתיות מוסיף עומק וטעמים עשירים לפירותיות, האדמתיות והחמיצות הטובה. היין מצוין כבר כעת ובוודאי מתאים לשימור ויישון שרק ייטיבו עימו.
גופנה - קברנה סוביניון סינגל וייניארד גבעת הראל 2007
היין העשוי מ–100% קברנה סוביניון מחלקת "הבית" בגבעת הראל. התנובה עמדה על כ-800 ק"ג לדונם, לאחר דילול והיין תסס בתסיסה קרה. סחיטה עדינה, PRESS ידני.
דרורי: "בהתחלה הארומות שהיו לו היו של יין לבן שרדונה, וזה ישר הדליק אצלי נורה שיש פה משהו מיוחד".
היין שהה 14 חודשים בחביות צרפתיות. צבעו סגול בורדו עמוק ומרשים. באף עולים ארומות נעימות של פירות יער כהים, תיבלון ווניל עשיר. בפה מתגלה גוף בינוני – מלא בעל פרי עשיר ועוצמתי. החמיצות עדינה ומאוזנת וקיימים ניצוצות של אלגנטיות. הטעם השיורי ארוך ונהדר. היין בהחלט מיוחד וברמה מעולה כבר כעת, וברור שעתידו עוד לפניו.
טעימת חבית
מרלו – הר ברכה 2008
צבע נהדר ארגמני זוהר. באף טריות ורעננות טובה. בפה מתגלה מצבו ההתפתחותי – עדיין עפיץ למדי ובעל חמיצות גבוהה, אבל ניתן לזהות פוטנציאל טוב. ככל הנראה לא יבוקבק בנפרד אלא ייועד לבלנד.
מצדה – סדרת הפרימיום
מצדה - 2006
זהו יין הדגל של היקב ומיועד מבחינתם ליישון. מצדה 2006 יוצר מענבי קברנה סוביניון ומרלו מכרמי היקב הנטועים במדרונות גב ההר המרכזי בשומרון בגובה 700-900 מטרים. הוא אף כה במדליית זהב כפולה (!) בתחרות טרה וינו האחרונה. היין יושן בחביות אלון צרפתי במשך 20 חודשים.
היין מתאפיין בצבע אדום ארגמן עמוק ובוהק, בארומה מורכבת של פירות יער, מתובלת בפלפל שחור, ליקריץ ושוקולד. בפה מתקבל גוף בינוני - מלא בעל חומציות מאוזנת וטאנינים בינוניים, המותיר טעם שיורי ארוך.
היין מעניין ואיכותי, אם כי עדיין צעיר ולא מפגין איכות מרשימה כמו שני הקודמים מסדרת "גופנה" בשלב זה. מסקרן מאוד להיווכח אם יין זה "יאיץ" במעלה הזמן ויתעלה על אחיו הצעירים מ"גופנה".
לאחר התארגנות קלה הודינו למארחינו, שיבי ואמנון, והמשכנו אל אזור התעשייה הזעיר שמעבר לכביש.
ביקור ביקב שילה
קידם את פנינו עמיחי לוריא, המשמש בימים כתיקונם גם כיינן היקב וגם כמנהלו. היקב נוסד אף הוא בשנת 2005 ורוב התוצרת של שנה זו (80%) שווקה בחו"ל (צפון ודרום אמריקה). בציר 2007 כבר היה גדול הרבה יותר (כ-70,000 בקבוקים) והכל נמצא עדיין בחביות. כל יינות היקב האדומים מיושנים, כמדיניות, לפחות 15-16 חודשים בחביות ועוד תקופה אחר כך בבקבוק לפני שמשווקים החוצה. 
"אני יינן מפונק", שח לנו עמיחי. "יש לי את הפריבילגיה של ציוד משוכלל שכל יינן חולם עליו, החל במיכלים מתקדמים עם בקרת טמפרטורה נפרדת לכל אחד מהם, משאבות סחרור פריסטלי, מעבדה מצוידת היטב שבה אני יכול לערוך כל בדיקה נצרכת ועוד. לפני שנשאבתי לעולם היין התפרנסתי כקבלן שיפוצים ובזכות הידע הטכני שצברתי יכולתי להקים את המערכות ביקב, למשל את מערכות המיזוג וחדרי החביות, בעצמי ובעלות מינימלית".
בעלי יקב שילה הוא ד"ר מאיר שומר, יהודי חם ממקסיקו שמשמש כמרצה למשפטים בארצו אך מתוך ציונות ואהבה יין החליט להשקיע בארץ ולבנות יקב "באזור היין הטוב ביותר של ישראל", כדבריו.
אנחנו מסתובבים בין המתקנים השונים של היקב, עוברים מחוות מיכלי הנירוסטה לעבר חדר החביות ומתרשמים מהיקפי הייצור. "בבציר האחרון היתה לנו בעיה באחד הכרמים", ממשיך לוריא, "הבוחל לא היה שווה בכל הענבים וממש יכולנו לראות אשכולות שבהם היו גרגרים בשלים ומוכנים ולידם כאלו ירוקים. מה שעשינו כדי לפתור את זה היה גיוס צוות של בנות שהגיעו ליקב בשעת בוקר מוקדמת עת הגיעו הענבים מהכרמים והן עברו על האשכולות אחד אחד, באופן ידני, וסילקו את הענבים שלא הבחילו. ככה עשינו עם שישה טון ענבים!".
יש ליקב שני חדרי חביות המבוקרים בטמפרטורות שונות. "שמנו לב ששיראז ופטיט סירה צריכים טמפרטורה נמוכה יותר מאשר הקברנה והמרלו, אז בנינו חדרי חביות נפרדים שבכל אחד מהם טמפרטורה שונה. אחרי ניסוי וטעייה של כמה שנים הגענו למסקנה שהחביות הטובות ביותר עבורנו הן אלו של חברת ראדו (RADOUX) הצרפתית. יש לנו שיתוף פעולה מצוין איתם עד כדי כך שמומחה שלהם מגיע מדי פעם לפה ובוחן איתי יחד הבדלים ביין ששהה בחביות שונות. יש להם חביות מיוחדות שמעבר לרמות קליה שונות גם משחררות את טעמי הקליה לאורך זמן ולא ב'בום' אחד בהתחלה".
מהיקב יצאנו לסיור באתר הארכיאולוגי הסמוך תל שילה. התל שימש בתקופת המקרא כמקום מושבו של משכן ישראל (לפני שנבנה בית המקדש בירושלים) במשך יותר מ-360 שנה, אולם החפירות טרם גילו את מיקומו המדויק. לעומת זאת, ממצאים מתקופות מאוחרות יתר נמצאים במקום למכביר. כנסיה ביזנטית עומדת על תילה ואשר רצפתה פסיפס ענק, מדהים ביופיו "אולי אחד הגדולים והיפים שנמצאו מאותה תקופה". בפסיפס משובצים, מעבר לצורות גיאומטריות רבות, ציורים של אשכולות ענבים וחיות מקומיות. לאחר הכיבוש המוסלמי שימש המקום כמסגד ורצפת הפסיפס שונה בכמה נקודות, במיוחד ציורי החיות שהוחלפו. גם גת עתיקה המתוארכת לתקופת בית שני נמצאת במקום ואשר היקף הייצור בה, לפי גודלה, היה ככל הנראה מסחרי. "זו ארץ היין של ישראל", אומרת לנו בהשתאות המדריכה, ארכיאולוגית צעירה האחראית על החפירות במקום. בימי חג המקום הומה אדם ומתקיימות בו פעילויות לכל המשפחה הממחישות וממחיזות את הימים הקדמונים, כמו למשל – דריכת ענבים, רכיבה על חמורים, "שוק" אותנטי ועוד. חוויה!
עלינו אל הנקודה הגבוהה ביותר שבתל. אוויר פסגות צלול ומדהים, נוף בתול - "רק בשביל האוויר היה שווה להגיע. אין כזה דבר בתל אביב" לוחש מישהו לידי...בחזרה ליקב ולטעימת היין. בבית הקפה (כן, יש דבר כזה בשילה!) המשמש גם כחנות המזכרות של האתר, סודרו בקפדנות (עמיחי...) ערכות טעימה שכללו דפי יינן על כל יין, כוסות טעימה מקצועיות ותקרובת לרענון החך בין יין ליין. 
| שילה - שורשים קדומים, יקב עכשווי |
|
טעימה מעניינת, אירוח מכובד, מארחים ידידותיים ויינות מבטיחים אפיינו את השקת היינות החדשים של יקב שילה. רן בירון סיקר, צילם והתרשם, ויחד עם כולם מחכה ליינות שעדיין לא בוקבקו. נותר רק לאחל לאנשי היקב: המשיכו כך
|
| לכתבה המלאה |
הודינו לעמיחי ולצוות היקב בחום על האירוח ועל הזכות שנפלה בחלקנו להכיר את היקב ואת האזור. "ההישג הגדול הוא שבכלל עברנו את המחסום בדרך לפה" צועק אחד החברים מהשולחן האחורי, ועמיחי משיב לו "מתברר שהמחסום הפסיכולוגי הרבה יותר קשה ומורכב מזה הצבאי...".