האם אתה חבר מועדון? 3


| לאחר הראיונות עם אנשי היקבים על המועדונים ועל תפיסת עולמם את הנושא והפעילויות שבהם, פנתה הילה איל ללקוחות חברי מועדונים לשמוע ולחקור - מיהם האנשים החברים במועדונים, האם יש להם פרופיל מסוים, כיצד הם הגיעו לחברות במועדון, ובעיקר – מהי החוויה האישית שלהם מעצם החברות. לקוחות במועדוני יקבים – הפן האישי |
|

|
הגעתי לארבעה חברי מועדון, שאמנם אין הם פרופיל מייצג, אך בהחלט התרשמתי מכמה מאפיינים זהים – כולם חובבי יין "רציניים" אשר מחפשים להיחשף ולהבין את העולם הזה גם מעבר להנאה משתיית היין עצמה. אלה אנשי עשייה עסוקים, אך עדיין מוציאים זמן ולא מוותרים על ההגעה לפעילות במועדונים. ומעבר לכל – אלה אנשים שמחפשים ליהנות ולקבל חוויה אישית מאנשי היין ולהכיר את האנשים ביקב – מפגשים שהופכים את עולם היין לחוויה רחבה יותר מהטעימה ומגבירים את המועדות של החובבים לתרבות היין ואת ההערכה שלהם ליין עצמו, מעצם ההבנה של התהליכים המורכבים והמרתקים בעשייתו.
בסיכומו של דבר, חברות במועדון יקב, אינה עוד אחיזת "כרטיס מועדון" בארנק, אלא היא חברות אמיתית – בלב ובעלת פן אישי שכל חבר חש בו.
מעבר לאלה, חברי המועדון לא מסתפקים בפעילויות הקיימות, ויודעים גם לתת טיפים ליקבים לגבי המשך הרחבת והוספת פעילויות למועדון – לתשומת לב היקבים.
חברים במועדון הלקוחות – "בציר טוב" – יקבי רמת הגולן
אמיר לסר, בעל חברת תוכנה, איש הנדסה ומנהל עסקים ברמת גן:
"למרות גילי, היין אצלי הוא בפורמט חדש יחסית. עד לפני 2-3 שנים היין היה זר לי. אמנם שתיתי יין באירועים ובארוחות, אך לא באמת ידעתי מה אני שותה. ידעתי להבחין בין יין אדום ללבן, אך בטח לא יכולתי לדעת אם זה יין של 200$ או 20 שקלים. לא ידעתי ולא הבנתי. אפילו במסעדה או באירוע ששתינו יין, אחרי דקה מהגעת הבקבוק כבר לא זכרתי לאיזה יקב שייך היין ממנו שתיתי; גם אם הייתי רואה את אותו בקבוק למחרת לא הייתי מקשר ומזהה.
יום אחד, לפני כ-3 שנים, החלטתי שאני רוצה לפתח את ההבנה שלי ביין. רציתי להיות מעט יותר sophisticated ולהבין על מה מדברים מסביבי או לפחות שיהיה נושא מעניין לדבר ולספר עליו לאחרים. לכן החלטתי קודם כל שחשוב שאכיר יקבים – ובפרט יקבים ישראלים. יקבי צרפת – עם שמות המתחילים במילה "שאטו" וכדומה הם לא שמות שהתחברתי אליהם.
חשוב לציין, שלפני 3 שנים מועדוני הלקוחות ואירועי היין היו פחות נפוצים בארץ. החלטתי באופן עצמאי שכל חודש/שבועיים אבקר ביקב כלשהו ואפגוש את היינן. פניתי לכ-20 יקבים בבקשה להגיע ועם האישור הגעתי באופן עצמאי. בדרך זו נתקלתי בתופעת מועדוני לקוחות.
במקביל, כדי לפתח חך יינני, הלכתי להדרכות טעימה מסודרות ביקב ססלוב, שהעבירה רוני ססלוב. כן, קראתי באינטרנט והתחלתי להבין גם על היין עצמו ועשייתו, ועל הטעימה והדרך בה היא מתנהלת.
באחד המיילים, נזכר אמיר, פניתי ליקבי רמת הגולן והם הזמינו אותי לאירוע של בציר לילי. האירוע כלל נסיעה באוטובוס מתל אביב לאחד הכרמים לראות את הבוצרת עובדת ומשם ליקב. כך התוועדתי באופן חוויתי ליקב, לאנשיו וליינותיו. זו הפעם הראשונה שפגשתי ביקב. לאחר הנסיעה באוטובוס הגענו לכרם מואר, כבאור יום, שם חיכו לנו כריכים ויין מוסקטו (פעם ראשונה הבנתי מהו מוסקטו) והמשכנו בטיול לילי בכרם. בחצות הגענו ליקב שם חיכה לנו במרתף שולחן ערוך עם מבחר יינות הסדרות המובילות (קצרין, ירדן) לטעימות. ואם לא די בכך, לאחר הטעימה המשכנו למסעדת בשרים סמוכה לארוחת בשרים ויין (כולל מגנומים) לילית משובחת. באוטובוס קודם התחלתי להכיר אנשים ונוצרה אוירה חברית וכמובן שמחברתם נהניתי לאורך כל הערב.
בעיניי, המועדון של יקבי רמת הגולן שונה מיתר המועדונים. יתר המועדונים, לדעת אמיר, בעיקרם מפיצים רשימות דיוור עם הזמנה לרכישת יינות. יקבי רמת הגולן משקיעים באירועים מיוחדים – בין אם ביקב ובין אם במסעדה או באירועי סוף שבוע, כולל הרצאות. הכל כמובן סביב השקות ויין, אך בתוספת אירוח וחוויית בילוי מלאה של המועדון. אף התשלום הנדרש שווה את ההשקעה.
מעבר לכך, גם מבחינה חברתית אנחנו חברים וזו הנאה להיות איתם באירועים. בתמצית - זו אוירה שלמה, ולא רק היין עצמו.
במקביל, הצטרפתי גם לסיורי יקבים דרך פורום פורטל יינות ישראל. היום אני כבר לא לבד, אלא מבקר ביקבים עם אנשים. כיום אני מכיר את היקבים והיינות.
אך עדיין מועדון יקבי רמת הגולן, מבחינתי, הוא המוביל. הן בהיבט ההשקעה, והן ביחס אלי כלקוח חשוב ומחירי היין האטרקטיביים לחברי המועדון. זהו יקב שמשלב מסביב ליין פעילויות רחבות שח תרבות היין.
כטיפ ליקב - אני ממליץ ליקב להוסיף במסגרת פעילות המועדון, פעילויות לחיזוק הקשר – למשל הדרכות בישול ואירוח מסביב ליין. אני למשל, כחובב בישול אשמח להשתתף באירוע שילמד על אוכל ויין. זה יתרום הרבה לחברים ולאווירה. לדעתי זה יכול לעניין הרבה אנשים.
בנימת סיכום – אני רשום בהרבה מועדוני יקבים אך בהבנה שלי יש רק מועדון לקוחות אחד אמיתי – מועדון הלקוחות של יקבי רמת הגולן. כל אירוע תמיד משאיר את רישומו ומותיר בזכרוני חוויה שאני הולך איתה אחר כך. אני מרגיש את ההשקעה ומקבל את הריגושים. זה הטעם המיוחד של מועדון יקבי רמת הגולן.
בנוסף – בפן האישי – היום כבר מתייחסים אלי החברים שלי כמומחה יין. מתייעצים איתי, מביאים לי יינות מעניינים מתנה וכדומה".
רחל שמש מעתלית, עובדת בבית חולים רמב"ם, חובבת יין ותיקה
"ליין היא נחשפה בעיקר במסגרת נסיעות לטיולים בחו"ל ועוד קודם לכן, גם מבית הוריה (גם אם היה זה יין פחות אטרקטיבי ויין שלא אהבתי). כיום אנחנו משפחה של חובבי יין".
רחל נזכרת איך לפני שנים רבות יקבי רמת הגולן פתחו את שעריהם ושאף היא כחובבת יין התענינה בהם. אני חברה במועדון כמעט מאז יום פתיחתו (17 שנים). אמנם אני קונה עוד יינות של יקבים אחרים, אך יין הבית שלנו הוא יינות רמת הגולן – גם ליום ליום וגם לאירועים מיוחדים. אני חברה במועדון שלהם ועיקר פעילות היין שלי היא איתם - אליהם אני מחוברת. אני החברה ובן זוגי נהנה.
על פעילויות המועדון, מציינת רחל שהיקב עושה הרבה אירועים מיוחדים לחברים – סדנאות, פעילויות השקת יינות במסעדות ועוד מגוון אירועים מרשימים. היחס מאוד אישי ובגלל זה מאוד כיף לי להיות חברה. יחס זה ניתן לחברים גם ממיקי (מיקי שני - מנהלת מועדון הלקוחות. ה.א) וגם מתבטא בהכרות האישית עם הייננים ויתר אנשי היקב. גם אם אין לי כל כך הרבה זמן, אני מפנה אותו לטובת המפגשים של המועדון.
אירוע אחד שזכור כמיוחד: גולן וינטאג' הראשון בשנת 1998.
בתמצית - אני גאה ביינות רמת הגולן ואוהבת אותם. בעיקר במפגשים באירועים יש גם הנאה מהפגישה עם יתר החברים וזו חלק מהאווירה. "אחלה מועדון".
בקשה אחת אישית של רחל למיקי: תוסיפו עוד אירועים ובעיקר טיול לחו"ל למשל. לדעתי טיול יין ואוכל כזה יהיה WOW לכולם. מי שמוכר יין לא בהכרח מבין יין, אך מי שמיצר יין יוכל להעביר לנו חויה אמתית גם בחו"ל. אף שאיני אוהבת טיולים מאורגנים לטיול כזה אני מוכנה לצאת.
חברים במועדון הלקוחות – יקב ססלוב
יהודה קליסקי, לשעבר עובד IBM, סיפר לי על חברותו רבת השנים עם ברי ססלוב, שבאופן טבעי נמשכה והתבססה גם דרך חברותו במועדון החברים של היקב.
היין, מספר יהודה, הוא תחביב רב שנים שלי. אני גם אוהב לעשות יין בבית. באיזשהו שלב החלטתי שיש הרבה אנשים שעושים יין בבית, וכדי שאוכל להמשיך לטעום מיינותיהם, נדרש ויתור על עשיית היין בבית. כך, כפתרון, עברתי ליצור ליקרים ביתיים במקום.
את ברי הכרתי במסגרת קורס יין שהעביר ב-IBM, בימים שעוד רק רקם את הרעיון להקים יקב. הקשר בינינו התהדק עד כדי חברות אמיצה ואני זוכר איך ליוויתי את הקמת היקב מיומו הראשון. אחד הדברים שמייחד את חוג החברים של יקב ססלוב (ואני חבר מועדון בעוד יקבים), מעבר לטעימות היין, אצל ברי יש טעימות נוספות חוויתיות. כך למשל, יהודה נזכר בטעימת יינות בחבית שהעבירו ביקב. זו חוויה ייחודית לחובבי יין – לחוות ולהכיר את כל השלבים בעשיית היין והתפתחותו. זהו חלק מאוד מעניין בעיני – לדעת מה קורה מרגע שהענבים הגיעו ליקב, דרך המיכלים ועד לחביות, ליצירת הבלנדים ולבסוף ליין שמתקבל בבקבוק.
ייחוד נוסף במועדון החברים – יש הרצאות בנושאים נוספים הקשורים לעולם היין, מעבר לטעימה. כך למשל ברי העביר לנו הרצאה על הפקקים. זהו, לדעת יהודה, שינוי מהותי שעובר עולם היין ומי שלא נחשף אליו, גם לא בהכרח יבין את משמעותו.
הבנה זו תורמת לי מימד נוסף בהתנסויות ביין. בדומה לחובבי יין נוספים, אני אוהב "להתגרות ביין" – לראות כמה זמן אפשר להחזיק אותו ושעדיין יהיה ראוי לשתיה. ההבנה הקשורה להליך עשיית היין והידע מסביב מסייעים לי בהתנסות זו.
אל כל הפנים הייחודיים של מועדון החברים, נוסף היחס האישי של בני משפחת ססלוב – ברי, רוני ונילי. תמיד אנחנו מקבלים מהם יחס של חברים מכל הלב.
ביקב יש גם כמה התחדשויות שגם חברי המועדון נהנים מהם. יהודה מציין לטובה את פעילותה של רוני בעשיית יין ואת טעימת יינות הפורט שהיא עשתה – טעימת חביות. לא רק שטעמנו מהפורט, אלא גם התבקשנו לחוות את דעתנו על כל חבית ואת שביעות רצוננו.
שיתוף חברי המועדון באחורי הקלעים של היין, ושמיעת דעתנו, זו כמעט שותפות בקבלת ההחלטות, בהיותנו מביעי דעה על היינות. גם אם היקב מגיע למסקנה עצמאית, שאינה בהכרח קשורה לדעתנו, יש תחושת שותפות.
המועדון קיים מהיום הראשון לקיומו של היקב. כאמור, חברי המועדון שותפים לתהליך ולחוויות בעשיית היין – מהכרם ודרך כל השלבים. בהרבה יקבים אין את זה. ברי הוא חלוץ וממשיך את המסורת הזו עד היום.
מכלול הדברים, הוא זה שמיחד את היקב, מעבר למשפחתיות, המאפיינת גם יקבים קטנים אחרים. לכל אורך הדרך ברי ואנשי יקב ססלוב, משתפים את החברים במידע ובניסיון. זה דבר שאינו נפוץ בקרב יקבים, ובקרב ישראלים בכלל. הגדולה של ברי ושל היקב היא השיתוף והלימוד – חינוך של יין שמועברים לחברים. זהו רובד ייחודי נוסף – השיתוף והקניית ההבנה עד כדי הפרטים הקטנים בעשיית היין.
בעולם היין, מציין יהודה, שמתי לב שכולם נחמדים. אבל לדעתי, רק ביקב ססלוב יש את הערך המוסף מעבר לאנשים וללב הפתוח שתמיד מקנה לנו תחושה שאנו רצויים.
עטר דגן – אל"מ, משתחרר בעוד שבועיים, אחרי כ-30 שנות שירות בצבא:
"היין הוא תחביב רב שנים אצלי. אמנם אני קיבוצניק במקור אך חובב יין ואוכל. אני זוכר יין בשם "יין עצמאות" – במהלך מסדר ניצחון בתום מלחמת ששת הימים זה היה היין שיצא. יין מזעזע בטעמו, אך השאיר בי את חותמו. בתחילת שנות ה-80, כקצין ברמת הגולן, זכיתי להכיר אב של אחת החיילות, שהיה המנכ"ל הראשון של יקבי רמת הגולן. אותה חיילת הזמינה אותו למושב עמיעם ושם במקלט הראתה לו את יינות הבציר הראשון וגם נתנה לי לטעום מהם. זו הפעם הראשונה שטעמתי יין שעורר בי התלהבות וכך התאהבתי בעולם היין. מאז, ביקרתי בעשרות יקבים בארץ וגם בעולם, כולל במהלך שליחות מטעם העבודה.
בפעם הראשונה, לאחר שראיתי פרסום באינטרנט, עברתי בנסיעה ליד קיבוץ אייל ובהחלטה של רגע החלטתי להיכנס ולבקר ביקב ססלוב. החיוך בקבלת הפנים של נילי הוא זה שיצר את החיבור המיידי שלי ליקב ולאנשיו. מאז התאהבתי במשפחה וביינות. הייחוד של יינות אלה, מציין עטר, הוא שהם יינות הנושאים את האופי של האנשים שמייצרים אותם – אנשים שהם אומני יין וקודם כל רוצים שיהיה ללקוחות שלהם טוב, שלהם טוב ורק אחר כך נכנסים השיקולים הכלכליים ואחרים לתמונה. מאז, במסגרת חברותי במועדון היקב, נפתח לפני עולם חדש – פתאום מדברים על יין דרך תשוקות, אומנות – כל כך שונה מהמסגרות בהן אני עוסק (מרובעות באופיין) ומהדרכות יין וטעימות אחרות שחוויתי שהן יותר מתודולוגיות.
כיום, אני מתלבט איך להעביר את אהבת היין לחברים שלי, במונחים שיובנו ויעוררו אותם. אני מחפש להשתמש במילים שאינן מפוצצות/מקצועיות כדוגמת עפיצות, ארומות דומדמניות ותבלון מעושן... אלא במילים פשוטות ועם יופי. מילים שכאלה קיבלתי ולמדתי איך להשתמש בהן מאנשי היקב במהלך אירועי טעימה שקיימו לחברי המועדון. כך למשל במסגרת טעימת חביות – למדנו להבין ולחוש את ההשפעה של החבית על היין. הטעימה היתה כל כך מוחשית וברורה – ובנקל זיהנו (המשתתפים) מהו יין שיהיה רזרב ומהו יין מסדרת בסיס. זה מעיד על ההבנה שמצליחים רוני וברי להעביר לנו עד כדי לגרום לנו להרגיש כמעין יינן קטן חובב.
בתמצית - ביקרתי בלא מעט יקבים, אך יקב ססלוב הוא יקב שאישיותם של האנשים נמצא ביין. אין ספק שמצאתי את היקב שלי. אני רשום בעוד מועדונים אך זהו מועדון שמוביל מבחינתי. זהו מועדון שיש בו קשר אישי של ברי ורוני עם הלקוחות, ולא רק ברמת המיילים. הכל מתוך מטרה להרחיב את הדעת, וללמד ולעדכן".