שם

  דוא"ל

  טלפון -
לצפייה בכל הניוזלטרים





לארכיון הניוזלטר >>

 

 

 


 



עמוד הבית >> הכל ביקבים >> יקב קדמא

יקב קדמא



 

יקב קדמא בכפר אוריה ליד בית שמש הוא היקב היחיד בעולם פרט לגרוזיה, שבו נשמרת המסורת העתיקה של שימוש בכדי חרס לאחסון היין. עו"ד יונתן לבני ביקר ביקב המיוחד הזה, פגש את הייננית לינה סלוצקין והוא מפרט את הייחודים, הניחוחות והטעמים
מאת: עו''ד יונתן לבני      
  יקב קדמא חדש לינה
 

 

יקב קדמא בכפר אוריה ליד בית שמש, אינו קרוי על שם אוריה החתי, בעלה של בת שבע ומי שדוד המלך "דאג" שייהרג בקרב על מנת שיוכל לשאתה לאישה. אם יש קשר לעולם העתיק הוא ששם הכפר בו שוכן היקב קרוי ע"ש "חירבת כפיר אריות", בערבית משום שעל פי המסורת העתיקה, כאן שיסע שמשון את האריה בדרכו לביקור אצל הוריו בתימנה. ואם בשמשון עסיקינן, אזי הקשר ליין די ברור...ובוודאי שבין צרעה לאשתאול נמצאו גתות רבות ועתיקות יומין, שאחת מהן מצויה כמובן בחצר היקב. השם "קדמא" אינו בא מקדמא – מזרחה – אלא דווקא מקדמא (קמץ, שווא) בטעמי המקרא. וכל זה מדוע? כי היקב אכן מגשר ומקשר בין העבר להווה, בין הישן והמסורתי לבין הקדמה...
 
יקב קדמא
יקב קדמא הוקם בשנת 2010 על ידי משפחת סלוצקין. הרוח החיה בה היא היננית המוכשרת (לא מלשון "כשר" אלא מלשון "כישרון"), לינה סלוצקין שטוענת בלהט כי בעלה ולדימיר, עובד חברת "טבע", הוא הוא השותף בהא הידיעה. 
פגשתי את לינה ביקב, ביום סגרירי, כשעננים גבוהים כיסו את פני השמים, וכך לא יצא לי ליהנות מהנוף המקסים שרואים מהיקב. קצת קשה להאמין, כיצד שני אנשים מרימים כזה פרויקט גרנדיוזי מקסים: בנין ששימש כלול עופות כמו כל הלולים המכוערים והזנוחים בסביבה, הפך באחת לבניין מרתק לפי עקרון הבנייה הירוקה. הגג מכוסה פנלים סולריים לאספקת החשמל של היקב; הקיר הדרומי מכוסה בצמחייה, ללא פתחים על מנת ליצור בידוד וחדרי הקירור והפתחים פונים לצפון גם כן על מנת לחסוך באנרגיה. אפילו המים שהיקב צורך, נאספים ומשמשים להשקיית הצמחייה מסביב לבניין.
 
התססה מיוחדת
אבל אם יש משהו מן העבר וההווה המייחד את היקב, זו העובדה כי ההתססה נעשית בחביות חרס מגרוזיה. לינה היא ממוצא גרוזיני - היא עצמה עלתה ארצה משם בשנת 1972. אמה הגיעה לגרוזיה באווקואציה שהייתה למזרח בזמן מלחמת העולם השנייה, ואילו סבה ברח מפולין והוצב מטעם הצבא הרוסי בקווקז. קצת מסובך לעקוב אחרי נפתולי המשפחה בגרוזיה, אבל ללא ספק מקורות גרוזיניים מרתקים.
 
ולדימיר, הבעל אותו לא זכיתי לפגוש, עלה מבריה"מ לשעבר, בגל העלייה הגדול של שנות ה-90. לינה מספרת כי תמיד התעניינו במשפחה ביין, וכשעזבה את עולם ההייטק בו עבדה, אף היא חיפשה מה לעשות ומכאן היתה הדרך ליין קצרה. קורס ייננות אצל ניר שחם ביקב שורק ומכאן ליצור היין בסיוע הבעל ושני יועצים קרובים: פרופסור עמוס הדס, מומחה לגפן וארכיאולוגיה ויועץ היין ד"ר ארקדי פפיקיאן.
 
תהיה דעתי על יינות גרוזיה ככל שתהיה, יש בוודאי המון חן וייחודיות בחידוש מסורת עתיקת יומין שקיימת שם עד היום: יישון והתססה של יין בכדי חרס ענקיים. הכדים יובאו ארצה מהרי גרוזיה הרחוקים בעמל רב, והם משמשים להשריה והתססה של היין השוהה בהם בכל השלבים - החל מהבציר וכלה בסיום התסיסה המלולאקטית ובמשך כארבעה חודשים. לאחר מכן מועבר היין לחביות עץ אלון בעיקר חביות לא חדשות. הטעמים מועצמים ואותנטיות הפרי נשמרת כנראה טוב יותר בכדים הגדולים. בגרוזיה אוטמים אותם בדונג דבורים או בחימר רך – כאן מסיבות של סניטאציה קשה לעשות זאת וגם לא ניתן לטמון את הכדים באדמה.
 
יקב קדמא הוא בוודאי המקום היחידי בעולם פרט לגרוזיה עצמה, בו נשמרת המסורת העתיקה של שימוש בכדי חרס לאחסון היין. אך כל מי שמצוי בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, יודע ודאי שכך נהגו כאן מקדמא דנא (מאז ימי קדם – לא טעמי המקרא..). לינה מסבירה כי התסיסה בחרס שונה מהתסיסה בחביות עץ או בנירוסטה. החום הנפלט בתסיסה שונה וטעמי הענבים נשמרים לדעתה, טוב יותר.
 
בשלב זה הענבים המשמשים את ייצור היין מקורם בגליל העליון, אך גפנים חדשות שניטעו באזור הכפר מבטיחים כי בעתיד הלא רחוק, ישתמש היקב בענבים מקומיים בלבד. יקב קדמא מייצר השנה כ-3400 בקבוקים וכל התוצרת נמכרת בשלב זה, באולם הענק המתאים גם לאירועים, ביקב עצמו.
 
והעתיד? אז על כשרות לא מדברים – אישה יננית עומדת בסתירה לכשרות, אלא אם יעבור הייצור לידיים גבריות של שומרי שבת או של מי שאינם מחללי שבת בפרהסיה. אבל האיכות גבוהה וההתלהבות גדולה והעבר משיק להווה, והמקום מקסים ומזמין ואתם אכן מוזמנים לבקר ביקב להתרשם, לטעום ולקנות! ניתן לקבוע ביקור ורכישה ביקב בטלפון: 9195156- 054.
 
רשמי טעימת היינות
 
היינות שטעמתי:
 
1.       סאנג'ובזה 2010 – אני חסיד של ענב הסנג'ובזה האיטלקי. מייצרים ממנו יין באזור טוסקנה שבאיטליה, בין היתר בקיאנטי ובמונטלצ'ינו. בארץ אודה, לא זכיתי לשתות סאנג'ובזה שהקסים אותי עד שטעמתי את זה של קדמא. הענבים מכפר קיש . היין, בעל בוקה אופייני לזן וטעמים אופייניים לסאנג'ובזה איטלקי –עם השפעה ישראלית. יין לא כבד שבקלות ילווה ארוחת צהרים ועוד יאפשר לך להמשיך לעבוד באותו יום..
 
2.       קברנה סוביניון 2010 – יין עם צבע טוב אופייני לזן. טעמתי הרבה קברנה סוביניון כבדים וריבתיים בהרבה, ותמיד נמשכתי לאלה הקלים יותר. זהו הסגנון של קדמא. טעמים ברורים ופחות מושפעים מהעץ – אולי בגלל כדי החרס שממצים את הטעמים באופן שונה. שווה להתנסות ולהשתכנע!
 
היקב מייצר גם יין קינוח מסאנג'ובזה ופטיט ורדו וגם משקה שביקשו שלא אכתוב עליו...איך אפשר לייצר יין שמקורו בגרוזיה בלי לחשוב על צ'אצ'א – התזקיק הלאומי שמזכיר יין שרף איטלקי ואוסטרי ועוד ועוד. אז לא הזכרתי -  והמבין יבין.

 


הוסף תגובה





<אפריל 2014>
יום איום ביום גיום דיום היום ושבת
12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930


Pro

בית ספר ליין

היסטוריה, תרבות ויהדות

יין ובריאות

כתבות תדמית

נשים ויין

ציוד ושירותים

תיירות יין

 
אירוח והגשה, כלים ואביזרים

גלבוע ויין

הכל ביקבים

יין וכלכלה

סיקור אירועים

קורסים וסדנאות

סדנת יין 
אירועי יין

דירוגים והמלצות - ביקורת בגובה העיניים

הכרם, הגפן והבציר

יין זה אנשים

מבזקים וחדשות

סיקורי אירועים

שמן זית וחומץ בן יין

 
ביקורים ביקבים

דירוגים והמלצות - דניאל רוגוב

חגים ומועדים

יין, אוכל ומסעדות

מגפן ליין

עולם היין שלי

שף תשתה

 
בישול ואפייה ביין

דירוגים והמלצות - שועל בכרם

חנויות

יינות חדשים וטעימות

ניוזלטר

פעילות הפורטל

תחרויות ותערוכות

 

 


ראשי הפוך לדף הבית מי אנחנו צור קשר

© כל הזכויות שמורות ל- Israel Wines,  2008
Powered by Gafko & Kiwinet